סֵפֶר נֶפִי אThe Book of 1 Nephi

ו

6

1

וַאֲנִי, נֶפִי, לֹא אֶכְתֹּב אֶת תּוֹלְדוֹת אֲבוֹתַי בָּזֶה אֲשֶׁר רָשַׁמְתִּי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה כֵּן אַחַר כָּךְ בַּלּוּחוֹת אֲשֶׁר לִי, כִּי כְּתוּבִים הֵם בְּסֵפֶר הַזִּכָּרוֹן אֲשֶׁר שָׁמַר אָבִי. עַל כֵּן לֹא אֶכְתְּבֵם בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

1

And now I, Nephi, do not give the genealogy of my fathers in this part of my record; neither at any time shall I give it after upon these plates which I am writing; for it is given in the record which has been kept by my father; wherefore, I do not write it in this work.

2

דַּי לִי לוֹמַר כִּי מִצֶּאֱצָאֵי יוֹסֵף אֲנַחְנוּ.

2

For it sufficeth me to say that we are descendants of Joseph.

3

וְאֵין בְּלִבִּי עַל אֲשֶׁר אֵינֶנִּי מַרְבֶּה לְסַפֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי אָבִי, כִּי אֵין נִתָּן לְכָתְבָם עַל גַּבֵּי הַלּוּחוֹת הָאֵלֶּה כִּי רְצוֹנִי לְמַלֵּא אֶת פְּנֵיהֶם לִכְתִיבָה עַל אוֹדוֹת דִּבְרֵי אֱלֹהִים.

3

And it mattereth not to me that I am particular to give a full account of all the things of my father, for they cannot be written upon these plates, for I desire the room that I may write of the things of God.

4

כִּי מְלֹא כַּוָּנָתִי הִיא לִמְשֹׁךְ אֶת לֵב בְּנֵי הָאָדָם לָבוֹא אֶל אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וּלְהִוָּשַׁע.

4

For the fulness of mine intent is that I may persuade men to come unto the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob, and be saved.

5

עַל כֵּן לֹא אֶכְתֹּב אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהֶם חֵפֶץ לִבְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהֶם אֱלֹהִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

5

Wherefore, the things which are pleasing unto the world I do not write, but the things which are pleasing unto God and unto those who are not of the world.

6

עַל כֵּן אֲצַוֶּה אֶת זַרְעִי לְבַל יְמַלְאוּ אֶת הַלּוּחוֹת הָאֵלֶּה בִּדְבָרִים מְחֻסְּרֵי עֵרֶךְ לִבְנֵי הָאָדָם.

6

Wherefore, I shall give commandment unto my seed, that they shall not occupy these plates with things which are not of worth unto the children of men.

סֵפֶר נֶפִי א

ו

וַאֲנִי, נֶפִי, לֹא אֶכְתֹּב אֶת תּוֹלְדוֹת אֲבוֹתַי בָּזֶה אֲשֶׁר רָשַׁמְתִּי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה כֵּן אַחַר כָּךְ בַּלּוּחוֹת אֲשֶׁר לִי, כִּי כְּתוּבִים הֵם בְּסֵפֶר הַזִּכָּרוֹן אֲשֶׁר שָׁמַר אָבִי. עַל כֵּן לֹא אֶכְתְּבֵם בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

א

דַּי לִי לוֹמַר כִּי מִצֶּאֱצָאֵי יוֹסֵף אֲנַחְנוּ.

ב

וְאֵין בְּלִבִּי עַל אֲשֶׁר אֵינֶנִּי מַרְבֶּה לְסַפֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי אָבִי, כִּי אֵין נִתָּן לְכָתְבָם עַל גַּבֵּי הַלּוּחוֹת הָאֵלֶּה כִּי רְצוֹנִי לְמַלֵּא אֶת פְּנֵיהֶם לִכְתִיבָה עַל אוֹדוֹת דִּבְרֵי אֱלֹהִים.

ג

כִּי מְלֹא כַּוָּנָתִי הִיא לִמְשֹׁךְ אֶת לֵב בְּנֵי הָאָדָם לָבוֹא אֶל אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וּלְהִוָּשַׁע.

ד

עַל כֵּן לֹא אֶכְתֹּב אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהֶם חֵפֶץ לִבְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהֶם אֱלֹהִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

ה

עַל כֵּן אֲצַוֶּה אֶת זַרְעִי לְבַל יְמַלְאוּ אֶת הַלּוּחוֹת הָאֵלֶּה בִּדְבָרִים מְחֻסְּרֵי עֵרֶךְ לִבְנֵי הָאָדָם.

ו

Copyright 2024–2026 Institute of Ancient Studies

© 2026–2024 כל הזכויות שמורות למכון מחקר העת העתיקה